להתראות בשנה הבאה

באזכרה הם עמדו בסמוך. אני איבדתי אח הוא אמר לה ואני אב היא לחשה. הקרב היה עקוב מדם ושמות הנופלים נחרטו על לוח ברזל ארוך מאוד. רב צבאי אמר קדיש ואם שכולה הקריאה שיר. בסיום הטקס כולם התפזרו ורק שניהם נשארו עומדים בקצה הרחבה, צופים לעבר העמק הארור בו התרחשה המלחמה. שרידי הטנקים המפויחים מעלים בהם זיכרונות וגם מעט דמעות. הוא שם אבן קטנה על הגלעד והיא הניחה כלנית על האנדרטה, להתראות בשנה הבאה.

בטן גדולה ובתוכה אני גר

אני נושם מים ורואה בעיקר הבזקי אור מבעד לרחם הגדולה. אתמול התחלתי לשמוע רחשים וקולות בפעם הראשונה. בעיקר אני אוהב לנוע בקצב, פעם לימין, פעם לשמאל, למטה ולמעלה. יש לי מרחב גדול בו אני צף ומרחף בחופשיות.

אבו-אבא

מצאתי בגינה אוגר קטן, רזה ומלוכלך. הוא לא ברח ממני והסתכל אלי במבט מעורר רחמים. לקחתי והחבאתי אותו בתוך קופסת נעלים אותה שמתי בארון הצעצועים שלי. הבאתי לאוגר קליפות מלפפון וצלוחית מים והוא אמר תודה. למחרת ריפדתי את הקופסה בגזירי נייר ופיזרתי לו אגוזים. בלילה הסכמתי לאוגר לישון איתי במיטה אבל השבעתי אותו שלא יעיז להוציא את הראש מבעד לשמיכה.

עץ אחד

תינוק נולד והשמחה רבה. דוד רחוק מאנגליה שלח עשר לירות במתנה.
במכתב בקשה, הכסף נועד לתרומה, לנטיעת עץ אחד בארצכם הקטנה.
מצטרפים לנוטעים ובראש הקבוצה צועדים, בין שבילים מפותלים לראש ההר מגיעים.
חופרים בידיים, יוצרים גומחה עמוקה ולתוכה את שתיל האורן מניחים ומכסים.
לפתע ארובות השמים נפתחות וגשם עז ניתך. הנוטעים עוזבים, להסעה לעיירה הם ממהרים.