יום שישי, 3 בפברואר 2012

בטן גדולה ובתוכה אני גר

אני נושם מים ורואה בעיקר הבזקי אור מבעד לרחם הגדולה. אתמול התחלתי לשמוע רחשים וקולות בפעם הראשונה. בעיקר אני אוהב לנוע בקצב, פעם לימין, פעם לשמאל, למטה ולמעלה. יש לי מרחב גדול בו אני צף ומרחף בחופשיות.





כשאמא אוכלת שוקולד אני באטרף ושהיא אוכלת פלפל יש לי צרבת. אני אוהב שהיא שותה 'נטול' אבל למה עם חלב סויה?. כשהיא חולמת אני מקבלת ממנה תשדורות ושהיא נוחרת אני סותם את האזניים. כאשר היא ישנה בתנוחת עובר אני מתערסל בין ירכיה החמות והרכות ונרדם. אבא אוהב ללטף את הבטן הגדולה ואז גל חום עוטף אותי. אני מרגיש אותו עד לקצות האצבעות. הוא שורק לי את שריקת 'מירו' וזה גורם לי לרפלקס מותנה ואני מנענע את העכוז בהתלהבות.

צעקות רמות העירו אותי אתמול ואמא נעה בהתרגשות לצדדים. היא קמה בפתאומיות ואני החזקתי חזק בחבל הטבור.
כעבור כמה דקות נשמעו שוב צעקות וזיהיתי שהם היו משמחה. אמא שוב קמה, קפצה מספר פעמים והתישבה בחזרה.
על מה המהומה שאלתי את עצמי, מה גורם להתרגשות הזאת תהיתי בליבי. חשבתי וחשבתי, שמתי את האצבע בפה ונרדמתי.

כעבור שעה שוב התעוררתי בבהלה, כול הבית חגג וצהל ורק אני לא ידעתי למה?, מה קורה פה?. הצמדתי תאוזן לדופן הרחם והקשבתי. כולם דיברו בהתרגשות על משהו טוב שקרה ואחי הגדול נשמע מאושר. נדמה לי שהם הזכירו מספרים.. אחד-אפס, שתיים-אפס ושלוש-אפס. הם גם הזכירו כל הזמן את המילה ' ה  פ  ו  ע  ל '  ואת המילה ' ג  ו  ל '... אני חייב כבר להיוולד ולדעת מה קרה...? וכמה- כמה...?

פרינס בואטנג, ינואר 2012

אין תגובות: